עו"ד ומגשרת שרית שגיב מלווה זוגות בהליכי גירושין בישראל, תוך ייצוג מקצועי בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה והסדרת כלל הנושאים המשפטיים והכלכליים הכרוכים בתהליך.
הליך זה מתחיל בהחלטה המורכבת לסיים קשר נישואין, המעלה סוגיות משפטיות, כלכליות ורגשיות כבדות משקל. גירושין בישראל מתנהלים במסגרת ייחודית, הדורשת הבנה של תחומי הסמכות של הערכאות השונות ושל הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק.
המסגרת המשפטית ו"מרוץ הסמכויות"
דיני הגירושין בישראל מתנהלים בשתי מערכות שיפוט מקבילות, ולעובדה זו ישנה חשיבות אסטרטגית מכרעת. הסמכות הבלעדית לדון בעצם סיום הנישואין ומתן הגט לזוגות יהודים נתונה לבית הדין הרבני. במקביל, בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה האזרחית המוסמכת לדון בכל הנושאים הנלווים לגירושין. המצב המשפטי מאפשר "לכרוך" את התביעות הנלוות לתביעת הגירושין המוגשת בבית הדין הרבני. כך נוצר "מרוץ סמכויות", שבו הצד הראשון שמגיש תביעה מנוסחת כהלכה קובע היכן יתנהל הדיון בנושאים הכרוכים – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. לבחירה זו עשויות להיות השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך, ולכן חשוב להבין את אופי ההליך בכל אחת מהערכאות, ובראש ובראשונה – את תביעת הגירושין עצמה.
תביעת הגירושין
תביעת הגירושין אשר עניינה הוא עצם פירוק קשר הנישואין, מתנהלת באופן בלעדי בבית הדין הרבני. כאשר הגירושין מתנהלים במחלוקת ואחד הצדדים מתנגד, לא ניתן לקבל גט רק מתוך רצון הדדי. במצב כזה, על הצד המבקש להתגרש להוכיח קיומה של "עילת גירושין" המוכרת על פי הדין העברי, כגון בגידה, אלימות או קרע עמוק המונע חיים משותפים. עם זאת, חשוב להדגיש כי כאשר שני בני הזוג מגיעים להסכמה על הגירושין, בית הדין מאשר את סיום הנישואין ללא צורך בהוכחת עילה, וההליך מתמקד בסידור הגט עצמו.
לצד תביעת הגירושין, יש להסדיר את כל הנושאים הכרוכים בה, המהווים את תביעות הליבה הנלוות:
אחריות הורית משותפת וזמני שהות
כאשר לבני הזוג ילדים משותפים, החוק והפסיקה רואים בטובתם את השיקול העליון והמכריע. הגישה המשפטית המודרנית שואפת ליישם תפיסה של "אחריות הורית משותפת", המדגישה כי שני ההורים נותרים אחראים באופן מלא ושווה לגידול ילדיהם. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שהסדר של זמני שהות שווים אינו תמיד אפשרי או נכון לטובת הילד, ולכן ייקבע הסדר המותאם אישית לנסיבות כל משפחה.
בפועל, במקרים רבים משמעות הדבר היא מינוי הורה משמורן פיזי, שביתו מהווה את מרכז חייו של הילד, בעוד שלהורה השני נקבעים זמני שהות קבועים, הכוללים לרוב לינה באמצע השבוע וסופי שבוע לסירוגין. במקרים חריגים וקיצוניים של חוסר מסוגלות הורית, תיתכן אף קביעה של משמורת יחידנית להורה אחד. בכל הסדר שייקבע, המטרה היא לעגן תוכנית הורות מקיפה המגדירה את חלוקת הזמן בשגרה, בסופי שבוע, בחגים ובחופשות.
מזונות ילדים
ההיבט הכלכלי של גידול הילדים לאחר הפרידה מוסדר באמצעות תשלום "מזונות ילדים". חובת הנשיאה במזונות מוטלת כיום על שני ההורים, וגובהם נקבע על בסיס איזון בין שלושה גורמים מרכזיים: צורכי הילדים (ההכרחיים והתלויים ברמת החיים), היכולות הכלכליות של כל הורה מכלל מקורות ההכנסה וחלוקת זמני השהות שלהם עם כל הורה בפועל.
פסיקה משמעותית של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) חוללה שינוי חשוב בתחום זה. היא קבעה כי עבור ילדים מעל גיל 6, במקרים שבהם זמני השהות משותפים והכנסות ההורים דומות, ייתכן שנטל המזונות יחולק באופן שווה בין ההורים. במצב כזה, כל הורה יישא בהוצאות הילדים כשהם אצלו, ולא תתבצע העברת תשלום חודשי קבוע בין ההורים, למעט השתתפות בהוצאות חריגות.
מזונות אישה
לצד חובת המזונות כלפי הילדים, הדין העברי מטיל על הבעל חובה נוספת לדאוג לכלכלת אשתו כל עוד הם נשואים. התחייבות זו אינה פוקעת עם הפרידה, וחובת תשלום "מזונות אישה" ממשיכה לחול ממועד עזיבת הבית ועד למועד סידור הגט. מטרתם של מזונות אלו היא לשמר את רמת החיים לה הורגלה האישה במהלך הנישואין, וגובהם נקבע בהתאם להכנסות הבעל, צרכיה של האישה ויכולתה להתפרנס.
עם זאת, חשוב לדעת כי זכות זו אינה מוחלטת והיא עלולה להישלל מהאישה במקרים מסוימים, כגון אם עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת או אם ניהלה קשר עם גבר אחר. בית הדין הרבני בוחן כל מקרה לגופו כדי לקבוע אם האישה זכאית למזונותיה.
חלוקת רכוש
לאחר הסדרת סוגיות המזונות השוטפות, הנושא הכלכלי המרכזי הנוסף הוא חלוקת הרכוש המשותף. על פי חוק יחסי ממון, כלל הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים – החל מיום הנישואין ועד למועד הפרידה – יחולקו ביניהם באופן שווה. "רכוש משותף" כולל נדל"ן, חסכונות, השקעות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, מוניטין עסקי ונכסים נוספים, גם אם הם רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד.
עם זאת, חשוב להבחין בין הרכוש המשותף לבין נכסים נפרדים, שאינם נכללים בחלוקה. נכסים שהיו שייכים לאחד הצדדים טרם הנישואין, או כאלה שהתקבלו במתנה או בירושה במהלכם, ייחשבו בדרך כלל כרכושו הפרטי של אותו צד ולא יאוזנו בין בני הזוג.
משרד עורכי דין וגישור שרית שגיב מעניק ליווי מקיף בכל שלבי הליך הגירושין. עו"ד שגיב בונה עבור כל לקוח אסטרטגיה משפטית מותאמת, החל מבחירת הערכאה המתאימה והגשת התביעות, דרך ניהול משא ומתן והסדרת נושאי המשמורת, המזונות וחלוקת הרכוש, ועד להשגת הסכם המגן על עתידכם. הליווי ניתן תוך הקשבה אמיתית, שקיפות מלאה וזמינות לאורך כל הדרך, במטרה לשמור על זכויותיכם ולהגיע לפתרון המיטבי עבורכם ועבור משפחתכם.
